מינימליזם

מינימליזם הינו זרם באמנות, עיצוב, צילום, אדריכלות, מוזיקה ושירה שהופיע לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20, פרח בשנות ה-70 וממשיך להיות תנועה סגנונית בכל ענפי התרבות המודרנית.

הסגנון המינימליסטי מבוסס על שימוש בפשטות הן בתוכן והן בצורה והוא שואף להסיר כל סימן של אקספרסיביות אישית. המטרה של מינימליזם היא לאפשר לצופה לחוות את העבודה באופן מועצם בלי הפרעות של קומפוזיציה מורכבת, גודש של צבעים וצורות ונושאים.

מצאתי כתבה שמרכזת דוגמאות יפות למינימליזם - Examples of Minimalist Photography (קצת הרבה, אבל יפה)

משחק ילדים

יוצא לי לצלם די הרבה ילדים / תינוקות - משפחה וחברים.

אחת מהבעיות בצילום ילדים היא שאף פעם אתה לא יודע מתי לעצור - כל שניה יש התרחשות אחרת, פתאום הם מחייכים אליך ופתאום הם מתרכזים במה שהם עושים, שניה אחרי זה הם הולכים ממך ולא אכפת להם בכלל שאתה מצלם אותם... וכל שניה כזאת אתה שואל את עצמך האם לצלם או לצלם?, ואם החלטת לצלם אז אתה מוצא את עצמך עם 15 תמונות של אותו ילד שפעם הוא מחייך ופעם הוא עם מלפפון בפה וכל אותם 15 תמונות הוא יושב על אותו כסא.... תכפילו את זה במספר הילדים שמצולמים כפול חודשי חייו או חייה ותגיעו למספר גבוהה מאוד של תמונות שיושבות לי על המחשב... ואז איך ממיינים את התמונות? איזה תמונות אתה מחליט לערוך? ואיזה תמונות אתה מחליט למחוק?  הרי בכל רגע שחולף הם גדלים ומשתנים. בנוסף לכל אלה אני גם שואל את עצמי מה הערך של כל תמונה?, מה מיוחד בה?, מה היא עושה לי? ולנסות לנחש מה היא תעשה למי שמתבונן בה?
גם לבחור את התמונות שאני אפרסם כאן היה לי גם קשה...

אמנם זה לא הז'אנר שלי...

אבל לאחרונה קראתי בכל האתרים של חנונים שמתעסקים בצילום על איך הופכים עדשה ישנה לעדשת מקרו (כזאת שאפשר לצלם איתה ממש קרוב...).
לאחר שהבנתי שיש לי את כל המצרכים החלטתי לחבר ביניהם ולנסות את מזלי, להלן התוצאה:

הבעיה המרכזית היא שצריך הרבה מאוד סבלנות בשביל למצוא תמונה טובה... וזה סיפור אחר...